גְּלִילָה, גָּלוּת, גְּאוּלָה, גִּלּוּי, גָּלִיל, גּוֹלָן, גָּל. מה קושר את כולם יחד

העברית המקראית מעניקה שמות לאובייקטים שהם משמעותיים. לא רק ביחס לתכונות הפיזיות שלהם (כפי שמעיד המחקר שלי על העברית המקראית), אלא גם ביחס לתפקוד שלהם, ולבסוף ביחס ליעדם, פיזית ורוחנית.

בפוסט קודם, התייחסנו ל-“גג” המקראי:

Agag, Haman the Agagite, Gog, Magog, Gag — What binds them all together?.

הדגמנו את המשמעות הרוחנית הענקית שהאמונה היהודית מייחסת ל-“גג”, כסמל לניתוק בין שני העולמות, שנבראו “בראשית” (בראשית א:א).

“בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ.”

אין פלא, אם כן, ששילוב זה של אות כפולה אחת, האות השנייה הנדירה ביותר בעברית המקראית, האות גימל, מופיע שוב ושוב בשמות כמו אגג, המן האגגי, גוג ומגוג.

בפוסט זה, אנו מתייחסים לשילוב נוסף של מילה עברית בת שתי אותיות, גל. מילה זאת כוללת את האות השלישית באלפבית העברי, גימל, ואת האות השתים עשרה, למד. כנראה לא במקרה, שם האות האחרונה כולל אותיות של השורש העברי ל.מ.ד, מקור למילים עבריות שונות, הקשורות כולן ל… למידה.

שילוב זה של שתי האותיות, גימל ולמד, מופיע באופן מפתיע שוב ושוב במילים רבות שנראה שאין להן שום דבר משותף. דוגמאות:

חטא העגל; חטא המרגלים; גלות; גאולה; גילוי; התגלות; גלגול (גלילה); גל.

שילוב זה של אותיות מופיע גם בשמות של שני אזורים בארץ ישראל – גליל וגולן. אלה הם שני האזורים היחידים המוזכרים בתיאור של סימני אחרית הימים על ידי רבן גמליאל (מהמאה הראשונה לספירה, מצוטט במשנה, מסכת סוטה, פרק ט; ראו הרצאה בעניין על ידי הרב ינון קלזן בהערה 1).

בפוסט זה, אנו בוחנים האם כל המילים הללו, עם השילוב הנדיר של גימל+למד, אכן חולקות שילוב זה באקראי, או, להיפך, אולי מסתתרת משמעות עמוקה יותר מתחת למילים אלו, שנראות לכאורה לא קשורות. בנוסף, אנו בוחנים מדוע גל עומד בניגוד מוחלט, למעשה כהפך, ממה ש-“גג” מסמל. כלומר, סמל לתהליך של גילוי (של מה?), ושל הקמת הקשר הסופי בין “השמים והארץ”.

נתחיל עם עיקרון בסיסי של האמונה היהודית, המוטמע בעברית המקראית (כפי שנראה מיד) ובמקרא:

אלוהים קיים; עם זאת, אלוהים נסתר.

וזהו תפקידו של העם היהודי, לאורך התפתחות ההיסטוריה היהודית, לגלות את יהוה לעמי העולם, מהזמן של קבלת עשרת הדיברות בהר סיני, ועד אחרית הימים, עם הגאולה הסופית, כאשר (יואל ד:כא):

“… יהוה שוכן בציון”.

עיקרון זה מוצא ביטוי הן בעברית המקראית והן לאורך המקרא כולו. נתייחס לכמה דוגמאות.

“עולם” זוהי מילה שיש לה אותו שורש בן שלוש אותיות, ע.ל.מ, שממנו נגזרות מילים כמו “נעלם” (כמו במשוואה מתמטית), תעלומה ועוד.

שאלה: מה “עולם” מסתיר?

תשובה: העולם הוא עדות לקיומו הנסתר של יהוה. ובתהליך המתמשך של קישור בין הארץ לשמים, תהליך היסטורי המתבצע במחזורים, כמו גלים (גל), קיומו של יהוה (כיום נסתר) מתגלה בהדרגה לאנושות.

שורש עברי נוסף בן שלוש אותיות להסתתרות של אלוהים (וגם לשימושים אחרים) הוא ס.ת.ר. משורש זה נגזרות מילים עבריות כמו להסתתר, או מקום נסתר (סתר; מסתור). בתנ”ך, זועק הנביא ישעיהו (מה:טו):

“אכן, אתה אל מסתתר, אלוהי ישראל, מושיע”.

ספר אסתר הופך לעדות היסטורית לאמיתות של זעקת הנביא, ולהתגשמותה. למרות שיהוה אינו מוזכר באסתר, אפילו לא פעם אחת, ברור לחלוטין ש”אלוהי ישראל” נמצא “מאחורי הקלעים”, מציל את היהודים מהניסיון הראשון אי פעם לבצע שואה בעם היהודי.

באופן דומה, אנו מוצאים בתהילים (פט:מז):

“עד מתי, יהוה, תסתתר, לנצח?..”

(ראה גם תהילים צ:א).

מעניין, שהמילה האנגלית, המתארת את סיפור תולדות האנושות לאורך הדורות, היא… היסטוריה. מילה זו מכילה את השורש העברי להסתתר, ס.ת.ר (באנגלית אין הבחנה בין “ט” ל-“ת”). עם זאת, ברור שמקור המילה “היסטוריה” אינו בעברית המקראית.

הופעתו הראשונה של “גל” בתנ”ך עשויה להיחשב כסמל לתפקיד המתמשך של העם היהודי לאורך הדורות. יעקב, בציווי אביו, יצחק, נוסע לפדן-ארם למשפחת-קרובו, לבן, לחפש אישה (בראשית כח:ה). בהגיעו ליעד, פוגש יעקב את רחל, בתו של לבן שהייתה רועת צאן, מגיעה לבאר להשקות את צאן לבן. יעקב מגלגל במהירות את האבן שכיסתה את פי הבאר (בראשית כט:י):

“…ויעקב ניגש, ויגל את האבן מפי הבאר, וישקה את הצאן…”.

 והעם היהודי נדרש, לאורך דורות של היסטוריה יהודית, לחזור על מעשה יעקב — לאפשר לעמי העולם, שוב ושוב, “לשתות” מים טריים, בעוד פי הבאר עדיין מכוסה. משימה זו של העם היהודי החלה עם קבלת עשרת הדיברות בהר סיני, ותסתיים באחרית הימים, כאשר “יהוה שוכן בציון” (יואל ד:כא). כלומר, יהוה נסתר לא עוד.

כיצד גל קשור לכל זה?

“גל” הוא סמל להתפתחות היסטורית, המתבצעת במחזורים (כמו גלים), של גלות וגאולה. תחילה הגלות למצרים. לאחר מכן גלות בעקבות חורבן בית המקדש הראשון, ולאחר מכן בעקבות חורבן בית המקדש השני. עם כל גל, הבורות לגבי אלוהים (“הסתרת אלוהים”) מתמוססת לאט לאט, הידע על יהוה הופך לנפוץ יותר, והתקדמות מושגת לקראת התוצאה הסופית (יואל ד:כא). כל מילה עברית מקראית המתייחסת לתהליך ההיסטורי הזה, שהעם היהודי נדרש למלא באמצעות הברית, קשורה ל-“גל”. הגלות במצרים (מחוץ לארץ המובטחת); שני חטאי בני ישראל בדרכם לארץ המובטחת (חטא העגל; חטא המרגלים, שגרם ל”מיני-גלות” של ארבעים שנה במדבר); הגלויות בעקבות חורבן הבית הראשון והשני; גאולה (חזרה מהגלות לארץ ישראל), מלחמת גוג ומגוג ולבסוף, התוצאה הסופית — גילוי (התגלות).

כל אחת מהמילים, המתארות תהליכים היסטוריים אלו, כוללת בתוכה את השילוב הנדיר של “גל”. והתקדמות היסטורית זו מובילה אותנו לקראת סוף הסתרת יהוה, סוף הניתוק בין “השמים” ו-“הארץ”, שיוחלף בזמן נצחי של גילוי יהוה (מלאכי ג:א):

“הנה אני שולח את מלאכי, והוא יפנה את הדרך לפניי. ופתאום יבוא האדון, אשר אתם מבקשים, אל היכלו. ומלאך הברית, אשר אתם חפצים, הנה הוא בא, אמר יהוה צבאות”.

לבסוף, מדוע “גג” מסמל ניתוק בין “השמיים והארץ”, בעוד “גל” מייצג את ההפך?

פשוט.

“גג” מורכב משתי אותיות זהות. העולם הפיזי (“הארץ”) הוא כל מה שיש. הדבר מרמז על קיפאון, סטגנציה, עמידה במקום. אין התקדמות, אין התפתחות, אין למידה. המעבר מהאות הראשונה לשנייה (הזהה) הוא חסר משמעות. שום דבר לא משתנה. העולם הפיזי הוא כל מה שיש.

האות הראשונה של “גל” היא כמו של “גג”. היא  מייצגת את העולם הפיזי (“הארץ”). אבל האות השנייה, למד, היא שונה. שמה מציין למידה, ואולי באופן צפוי החלק העליון השמאלי שלה מצביע כלפי מעלה, לכיוון השמיים. “גל” מרמז על תהליך דינמי, מתקדם בגלים, של חיבור בין “השמיים” ו-“הארץ”, לימוד דרישות יהוה, והתקדמות לעבר ידיעה של יהוה, כך שאלוהי ישראל לא יהיה עוד נסתר.

הנביא ישעיהו מבטא זאת בצורה תמציתית ונפלאה (ישעיהו י”א:ט):

“לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי;

כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים.”

הערות:

• כדי ללמוד עוד כיצד הגליל והגולן הם חלק בלתי נפרד מתרחישי חבלי משיח, ולכן חלק מהתהליך ההיסטורי המוביל ל”יהוה שוכן בציון”, צפו בהרצאה של הרב ינון קלזן (עברית), על סימני סוף הזמן ואירועים עכשוויים.

Rav Ynon Kalazan on Signs of End-times and Current Events

• גלילאו גליליי (1564-1642) היה אסטרונום אשר, בעזרת תצפיותיו המבוססות על טלסקופ חדש שהמציא, עזר להפיץ את התפיסה ההליוצנטרית החדשה שהתחיל קופרניקוס (כדי להחליף את התפיסה הגיאוצנטרית ששלטה בתפיסת העולם במשך 1500 שנה קודם לכן; ראו ויקיפדיה, “המודל הגיאוצנטרי”; Geocentric Model). גלילאו עסק רוב חייו בלימוד התנועה המחזורית של גרמי השמיים, ושילב את תצפיותיו עם מתמטיקה. מפתיע שגלילאו נשא שם שמרמז, בעברית, על מחזורים (גלגל, מעגל, גליל, גלילה). ראו: “גלילאו גלילי” בוויקיפדיה.
• כדי ללמוד עד כמה ברצינות החזיקו חוקרים יהודים באמונה כי יש התאמה בין שמות עבריים מקראיים ותכונות של אובייקטים שהשמות מייצגים, עיינו בפוסט שלי (באנגלית): מדוע רב יהודי תהה ש-“שמש” בעברית לא נקראת “ארץ” (כדור הארץ)?

 Why a Jewish Rabbi wondered that Sun in Hebrew not named Eretz (Earth)?